.יש ילד.ה שמצפה להכיר אותך. הילד.ה שהיית

איך היתה הילדות שלך? את התשובות שנותנים אנשים לשאלה זו אפשר לשים על סקאלה: מימין יהיו אלה שיענו: "ילדות מאושרת" – הם יספרו על משפחה חמה, משחקי ילדות, תחושת שמחה וחופש. בקצה השמאלי יהיו שיענו "ילדות טראומטית" – הם ידווחו בכאב על נטישה, התעללות מינית או פיזית, הזנחה רגשית או בדידות. ביניהם על הסקאלה נמצאים מרבית האנשים – אלה יענו "ילדות רגילה" או "היו גם קשיים" או "ההורים שלי עשו טעויות, אבל בסך הכל יצאתי בסדר" או פשוט "לא ממש זוכר".

התגלית המשמעותית ביותר של חיי היא שחווית הילדות שלי, ושל כל האנשים שהכרתי במהלך חיי, כל אנשי הסקאלה, היא תמיד טראומטית, ורק צורת הטראומה והשלכותיה הן שונות. גיליתי שכמעט כולנו לוקים בהערכת-חסר של הפגיעה הריגשית שחווינו בילדותנו ושל השלכותיה על חיינו, ושהילד או הילדה שהיינו הם תמיד פגועים יותר ובודדים יותר ממה שנדמה לנו, וממשיכים להתקיים בנו, במנותק מתודעת המבוגר שלנו, כ"ילד פנימי" שלו יש רגשות, רצונות ועולם משלו, לעתים שונים מאד מעולמנו כמבוגרים, וקול ייחודי משלו, שאיתו ניתן ליצור קשר. 

בפסיכולוגיה המערבית היו שראו אמת זו בבהירות רבה יותר מאחרים. אליס מילר, ג'ון ברדשו וארתור ג'אנוב בולטים מביניהם. וויניקוט, קוהוט, קרנברג וחבורתו הצביעו על חלקים ממנה. בשדה החינוך ראה זאת יאנוש קורצ'אק, בקולנוע - טוד סולונדז, בתיאטרון - חנוך לוין. מן העבר לוחשות אלינו גם מסורות שאמאניות שנעזרו בצמחי מרפא ומדיסינות כדי לחשוף את הטראומה שמאחורי השפיות, ואת הצל שמאחורי התפקודיות. ועם זאת, עבור רוב האנושות, נותר העניין נסתר מן העין. ולא רק עבור האדם או האישה הפרטיים, אלא גם עבור התרבות, התקשורת, האומנות, הפסיכולוגיה, ובאופן טראגי במיוחד - גם עבור החינוך ועבור ההורות. 

מזווית ראייה זו ניתן להתבונן על החיים כבעלי ארבעה חלקים עיקריים: החלק בו התרחשה הפגיעה, החלק שבו נבנה האני הבוגר על גביה, החלק בו התרחשה התעוררות לעובדת הפגיעה והפתולוגיה שיצרה, ולבסוף, אולי - השיקום.

כמובן, מדובר בהכללה. החוויה האנושית היא רב גונית עד אין קץ, ולכן ישנם החריגים. יש את אלה שמודעים לצל ילדותם הרבה יותר, לעתים כי היה גלוי יותר, ויש אחדים, לדעתי בעיקר מאלה שנולדו בשני העשורים האחרונים, שהצל שלהם פשוט קטן יותר, כי זכו לאור גדול וחזק יותר. דרמת דור ה-X הביאה אותי לראייה הספציפית שאותה תיארתי. ועליה אוכל לשוחח איתך, אם יעלה בך הרצון או הצורך לכך.