"יש ילד שמצפה להכיר אותך - "הילד הפנימי

איך היתה הילדות שלך? את התשובות שנותנים אנשים לשאלה זו אפשר לשים על סקאלה: מימין יהיו אלה שיענו: "ילדות מאושרת" – הם יספרו על משפחה חמה, משחקי ילדות, תחושת שמחה וחופש. בקצה השמאלי יהיו שיענו "ילדות טראומטית" – הם ידווחו בכאב על נטישה, התעללות מינית או פיזית, הזנחה רגשית או בדידות. ביניהם על הסקאלה נמצאים מרבית האנשים – אלה יענו "ילדות רגילה" או "היו גם קשיים" או "ההורים שלי עשו טעויות, אבל בסך הכל יצאתי בסדר" או פשוט "לא ממש זוכר".

התגלית המשמעותית ביותר עבורי, בתהליך הריגשי והרוחני שעברתי ב-15 השנים האחרונות, היא שחווית הילדות של כולם, כל אנשי הסקאלה, היא טראומטית. גיליתי שכמעט כולנו לוקים בהערכת חסר (undervaluation) של הפגיעה הריגשית שחווינו בילדותנו ו/או של השלכותיה על חיינו. בנוסף גיליתי, כי הילד או הילדה שהיינו, שהם תמיד פגועים יותר ובודדים יותר ממה שנדמה לנו, ממשיכים להתקיים בנו, במנותק מתודעת המבוגר שלנו, כ"ילד פנימי" שלו יש רגשות, רצונות ועולם משלו, וקול ייחודי שאיתו ניתן ליצור קשר. 

ניתן לחפור עד אין קץ בתובנותיה של הפסיכולוגיה המערבית על אודות חוויית הילדות, האמיתות של הפסיכולוגיה הבודהיסטית, ומה שביניהן, אך האמת הפשוטה היא כזו: אם תיקחי בידך דף ועיפרון, ותכתבי מכתב קצר לילדה הפנימית שבתוכך, ואז תעבירי את העיפרון לידך השניה ותיתני לה, לילדה, לענות תשובה: התוצאה תהיה מפתיעה. הילדה שתיחשף במכתב התשובה תתגלה ככאובה, מפוחדת, נבגדת או כועסת – באופן שככל הנראה יהמם אותך, כפי שהימם אותי כשעשיתי זאת לראשונה. במהלך השנים שחלפו מאז גיליתי, שההפתעה תהיה גם מנת חלקם של רוב הפסיכולוגים, אנשי החינוך והרוח, האמנים, וגם רוב הרוחניים והבודהיסטים. זאת, משום שמה שנחשב עבור כולנו "ילדות נורמטיבית", "הורות נורמטיבית" או "אהבה" הוא למעשה, בעיניו של הילד שהיינו, משהו אחר לגמרי. 

בעבודתי כמטפל בשיטת "הילד הפנימי" אני מלווה אנשים בתהליך הגילוי והריפוי של הילד הפנימי, המתחיל בהיכרות ראשונית עם חוויית הילדות הנסתרת, ממשיך בבניית אמון ודיאלוג עם הילד הפנימי, ומסתיים ביצירת "קשר הורי" אוהב ומרפא בין המבוגר והילד שבתוכו.